<h1>הרוקח סימן רי"ב</h1>
<h2>דף יב:</h2>
בפ' א' דשבת (דף י"א) ובפ' א' דתענית יפה תענית לחלום כאש לנעורת ובו ביום אפילו בשבת. בברכות בפרק אין עומדין (ל"א ע"ב) כל היושב בתענית חלום בשבת קורעין לו גזר דינו של ע' שנה. מאי תקנתיה ליתיב תענית לתעניתא. בפ' א' דברכות (ו' ע"ב) אגרא דתעניתא צדקתא.
<h2>דף יג:</h2>
ירושלמי בפרק תפלת השחר שבת שחל בו תענית אומר של תענית בברכה חמישית ואומר עבודה והודיה וברכת כהנים. ראש חדש שחל בו תענית אומר של תענית במוסף אחר האל הקדוש. כל השנה אין מפטירין אלא בשבתות וימים טובים חוץ מט' באב ושאר תענית צבור אז מפטירין דרשו במנחה ולא בשחרית. אחר הפסח וסכות מתענין שלש שני וחמישי ושני וקורין ויחל. אבל אחר עצרת אין מתענין. ותעניות דגזירות קורין ויחל ומפטירין דרשו. בה"ג כתב אם התענה ושכח לומר עננו בשומע תפלה יאמר לאחר תפלה לפני אלהי נצור. בווירמ"ש מתענין על גזירה שהיה בר"ח סיון ונהגו לקרות בשחרית בראש חדש ולערב ויחל ודרשו. וט' באב וי"ז בתמוז וצום גדליה ועשרה בטבת וצום אסתר מפטיר למנחה. נוהגין שלא להתפלל עננו כי אם שליח ציבור בשחרית ושאר ציבור במנחה פן יארע אותו בולמוס ויצטרך לאכול.
